האם אדם מאושר הוא עובד טוב?

דמיינו בראשכם אדם מאושר.

הגרעין הוא החיוך הרחב שלא נגמר. פס הפה הבלתי אפשרי הזה משובץ בפנים שמתארגנות למבע מעורפל. במרכז המבע זוג עיניים זגוגיות שמתבוננות בך אבל לא רואות אותך. את המבע הזה אופפת הילה של פיזור נפש וניתוק בינוני עד חמור מהסביבה. נחבר לזה התאהבות הוליוודית והנה אנחנו מדברים על אדם בלתי כשיר בעליל. נצמיד לזה קורטוב של רוחניות ואנו עדים לפסיאודו בודהיסט שמרחף מעל האדמה. חוץ מעמיתיו שמצליחים באמצעות ריחוף משלהם להגיע לגבהים שלו, לכל השאר - בורגנים, בורים, פשוטי העם ואנחנו - זה נראה שלב אחד לפני המראה נרגשת למפגש עם חוצנים ורוחות מתקשרות.

ממה הלז מתפרנס?!...אנחנו שואלים מידית את עצמנו בניסיון אמיץ לפוגג את הקנאה ותחושת הכישלון שלנו להיות כה מאושרים. האם אפשר להתפרנס ממשהו תוך כדי ריחוף מעל האדמה?!. הרציונל, כתמיד מנסה להיות הוגן ועניני ועמל על תשובות ראויות: הנ"ל הוא מדריך ריחוף, הנ"ל הוא דוגמן של משחת שיניים, הנ"ל עורך נסוי מדעי המברר אם הפה יכול להגיע לאוזניים. אבל אפילו לרציונל יצירתי ההשערות הללו נראות דחוקות קמעה לאור המידע הסטטיסטי שיש לו על מדריכי רחיפה, דוגמני משחות שיניים ובקיאותו במחקר המדעי. כמוצא אחרון מנסה הרציונל האומלל כיוון אחר, הוא נוקט גישה טכנולוגית גלובלית שלפיה כיום, עידן העולם השטוח, אפשר לעבוד ולתפקד כיאות בכל זמן ובכל מקום, מכאן שזה אפשרי גם כשאתה נמצא 30 ס"מ מעל הקרקע. אבל אפילו רעיון רב עוצמה זה אינו מחזיק מעמד רב לאור החמיצות של האונה הימנית שלנו. איך שאנחנו לא מנסים לבחון את זה: פרנסה לא יכולה לצאת מהעניין. האושר הנ"ל, ללא שום ספק, הוא זכות השמורה לבני עשירים או תימהוניים או נזירים בודהיסטים. פרנסה לא תצא מזה.

אז זהו, מסתבר שכן!
אושר ועבודה הולכים טוב למדי ביחד.
לפני שנרחיב קמעה עם עניין זה, נצא נא לכמה שורות של מתודולוגיה. בואו ננחית את האושר למימדים הנסבלים על ידי בני אנוש רגילים. ראשית נציב אותו על סולם של 1 עד 10. ברי לי שהמונח "סולם" כשלעצמו דיו להנחית אדם מאושר, אפילו מרחף, מידית על הקרקע. אבל מעבר לאלרגיות המתמטיות סטטיסטיות הקימות אצל רבים, הסולם (או הרצף) פותח בפנינו מרחב עשיר של אפשרויות. אפשר להיות מאוד מאושר – נניח אפילו מרחף עם ערך 10- ואפשר להיות פחות מאושר – נגיד מאושר 7. נציין את ה-5 כערך ביניים של לא מאושר ולא מדוכא, מין מצב סביר, אבל לא משהו שנרצה להתמיד בו ו-1 יציין דיכאון עמוק. והנה הסולם שכה סלדנו ממנו אך לפני שורות אחדות מאפשר לכל אחד להרגיש מה שהוא רוצה ללא טרוניה ונזיפה, ומבלי להרגיש יוצא דופן. לכל אחד מאיתנו מקום על הסולם וזכות קיום.
(אני חייב לפרגן ליצור הזה "סולם", שימו לב לגדולתו. לא ברור לנו עדיין מהו אושר ובודאי לא איך מודדים אותו והסולם כבר מתיימר להציע לנו לייצג את כל מרחב האפשרויות. נפלאות דרכי המתמטיקה! )

אז נחזור לשאלתנו: האם אדם מאושר הוא גם עובד טוב? וגם לתשובה: כן.
מחקרים מראים שאנשים יותר מאושרים מתפקדים טוב יותר, מקבלים החלטות נכונות יותר והם יצירתיים יותר. נמצא גם שאנשים יותר מאושרים מרוויחים יותר. ( תצטרכו לסמוך על דברי שזה אכן המקרה ושהחוקרים לא בלבלו את היוצרות כלומר שהם מאושרים כי הם מרוויחים יותר).
מדובר באנשים ועל כן ישנם פיתולים שונים לממצאים והסתייגויות אקדמאיות זהירות לכאן ולכאן. אבל הכיוון הוא ברור ויש פה תקווה אופטימית למדי. ישנה זהות אינטרסים רחבה בין העובד שכמובן שואף להיות מאושר לבין המעביד שזקוק לעובדים טובים יותר. אמן!