בפוסט הקודם ראינו שאין ראיות לכך שהתקשוב משפר את ההישגים לימודיים. זה היה אחד הטיעונים המרכזיים שעליהם ביסס סלומון את אכזבתו. אז מה עושים?
חסרונם של ממצאים חיובים היא תופעה מביכה לכל הדעות אבל לא כל כך מהר ניכנע לנתונים היבשים ונוותר על אידיאולוגיה דשנה. להלן טקטיקות לעקוף את המכשול המטריד.
טקטיקה 1
את הטקטיקה הראשונה תיארתי כבר בפוסט הקודם- תופעת הזנב הקצר, שם בניסוח כמשפט מתמטי ועתה כתהליך פרוצודרלי: המכונה אוטוטו...
1. הודה שהממצאים מאכזבים, אנשים נאורים כמונו לא יכולים להתכחש למחקר המדעי
2. נקוב ב 2 סיבות מדוע המצב ישתנה. להלן 3 סיבות מקובלות שמשמשות ביעילות: i. היום מדובר בטכנולוגיה אחרת מזו שעליה מתבססים הממצאים ii. יש דברים שלוקח זמן רב למדוד אותם וכמובן iii. המורים אשמים
3. הפנה לשלושה מחקרים שפורסמו במהלך החודשים האחרונים שמצביעים על תוצאות חיוביות (כלומר תומכים ב-2.) מוזר אבל אל חשש תמיד ישנם כאלו.
הטקטיקה זו שרדה לאורך תקופה ארוכה, נדמה שתמיד היא נכונה. מצד שני זה גם חסרונה, זה תמיד עניין של אוטוטו.. וזה מבושש לבוא. מצד שלישי יש תמיד אנשים חדשים יחסית בתחום שלא מכירים את מצד השני מה שמאפשר לה להמשיך ולשרוד.
טקטיקה 2
מיומנויות המאה ה-21 הינה דרך אחרת לעקוף את הממצאים המאכזבים. הטיעון הוא פשוט – איננו מודדים את הדבר הנכון. הממצאים אכן מראים את הדבר הנכון – המחשב לא מביא לשיפור ההישגים "הללו" ואנו סבורים שגם לא יביא לשיפורם בעתיד. אבל ההישגים "הללו" קרי- בגרות, מיצב הבחינות הסטנדרטיות אינם היעד המרכזי לחתור אליו. . מה שנדרש הינו שינוי של מטרות ההוראה, שינוי של מטרות בית ספר, שינוי של תוכנית הלימודים. השינוי הוא בכיוון של מה שמכונה מיומנויות המאה ה-21. קבוצה של כישורים, מיומנויות ויכולות שנדרשות מאדם מבוגר בכדי לתפקד היטב בעולם הטכנולוגי-המשתנה-הגלובלי של ימינו. יש לבחון את תקשוב החינוך בהתייחס למטרות חדשות אלו, ושם התקשוב יוכיח את ערכו.
בניסוח פרוצדוראלי :
1. הודה כי הממצאים הקיימים אמינים ומשקפים.
2. הגדל לעשות והצהר: "גם בעתיד התקשוב לא יביא לעליה בהישגים הללו"
3. הפתע!: זאת בכלל לא המטרה הראויה. יש לשנות את המטרה
4. נקוב במטרה הראויה: מיומנויות המאה ה-21
5. לווה את טענתך בהרבה התלהבות ואמונה. השתמש לפחות ב 3 מילים מהרשימה הבאה: שינוי משמעותי, עולם גלובלי, אי ודאות, מהפכה חינוכית, המאה ה-21, סין, הודו, שיתוף, Web2.
6. נעץ את המסמר האחרון והצהר: לתקשוב תפקיד מכריע במימוש מטרה זו.
7. הדוף והימנע משאלות מכשילות של שמרנים, קשישים ואנשי דור ה-Web1 כמו: איך ממשים את זה? איך מודדים את זה? מה עם המטרות הישנות? איך אפשר הכל ביחד?. לא תתקשה להדוף אותם, רוב האנשים נחמדים!
בפוסט זה אנו בוחנים את ענייננו מנקודת המבט של דרכים לעקיפת מכשול הציונים, מנקודת מבט זו הגישות המוצגות בפוסט מכונות טקטיקות. ראוי בעולם של קלישאות, סיסמאות וחזונות שנסתכל על הדברים ועל עצמנו גם בצורה מלגלגת (אבל כמובן מכילה ומקבלת). עם זאת, אדגיש כי מאחורי כל טקטיקה כזו עומד מטען עמוק של מחשבה והשקפת עולם ראויה המצדיקים לכנות את אותם טקטיקות בשם המכובד אסטרטגיות.
טקטיקה 3
ענת כהן ורפי נחמיאס הרחיבו את התמונה ומציעים מודל חכם לבחינת מכלול תרומות התקשוב. הנחת המוצא היא שהתקשוב תורם במגוון גדול של ערוצים. התרומות מאורגנות במודל בארבעה מימדים:
• שיפור איכות ההוראה
• ייעול תהליכי הוראה ולמידה
• שיפור בהיבטים רגשיים
• שיפור בניהול המידע
למשל, תחת יעילות נמצאים: חסכון בזמן עקב גמישות במקום ובזמן וחיסכון בזמן עקב תקשורת בינאישית באתר, תחת המימד הרגשי: נוחות וקלות השימוש ושביעות רצון, ובמסגרת המימד הפדגוגי נמצאים: שיפור דרכי הערכה והבחינה והעצמת תקשורת בין אישית. זו רשימה מצומצמת לחלוטין של התרומות והעלויות הנמדדות, המודל החישובי השלם כולל 108 משתנים 82 פרמטרים ו-44 ערוצי תרומה. במבט ראשוני עשוי המודל להעלות תהיות מהותיות: איך מודדים היבטים רגשיים או כיצד ניתן לכמת את ההיבטים השונים כל כך זה מזה במטבע אחד. אולם מי שמצוי במודלים מתמטיים יודע שניתן להתמודד עם סוגיות אלו בצורה מתקבלת על הדעת. חוסר היכולת לקבוע במדויק ערכו של כל משתנה במטבע מוכר כמו "שקל" אינו מונע מהמודל להוות כלי טוב לחשוב איתו ולהחליט בעזרתו. כהן ונחמיאס מודדים את ההיבטים השונים במטבעות שונים כמו "רגשונים" למדידת ההיבט הרגשיים, ו- "איכותונים" למדידת איכות ההוראה. הם משאירים למקבלי ההחלטות ולנו לקבוע את שער ההתמרה הראוי ממטבע למטבע.
לא צריך להתבלבל משלל המספרים והנוסחאות של המודל. כמו כל מודל מתמטי ראוי הוא משקף הגיון פשוט ובריא וכלי יעיל ונוח ל"הרגיש" כמויות שמתבסס על אינסוף הנתונים הקיימים בשרתים על מידת השימוש ואופני השימוש של הסטודנטים, סגל ההוראה והבירוקרטיה במערכות התקשוב הפדגוגיות..
הניסוח הפרוצדוראלי של טקטיקה זו דומה ברוחו לטקטיקת מיומנויות המאה ה-21 אם כי שונה ממנו מאוד במהותו:
1. הצהר: המחשב לא מביא לעליה בהישגים ולא יביא
2. הרחב את היריעה וטען ש: הישגים לימודיים הם אך פן אחד מתוך רבים (44 פנים במודל של כהן ונחמיאס) שעליהם המחשב משפיע
3. המצא סימוכין שהתקשוב משפר חלק גדול מ-44 פנים אלו. (למשל היעזר במחקריהם של כהן ונחמיאס)
4. צור חזון מלהיב וארוך טווח והכרז: זו רק ההתחלה והשיפור הטכנולוגי כמו גם הידע הפדגוגי יצרו תמונה מצב שונה ומרשימה בהרבה מהקיימת תוך שנים ספורות. (אל תהסס בעניין ה"ספורות", עוד 5 שנים יש סיכוי סביר שמשהו אכן ישתנה ובכל מקרה אף אחד לא יזכור כלום)
למודל יש ניחוח של גישת התשתיות. כמו כבישים בתחבורה, תקינה ובירוקרטיה בעסקים וכו' התקשוב במודל הזה היא תשתית רחבה שמאפשרת זרימה של משתנים רבים ומהווה מצע לשיפור לעולם שלם של רכיבים. תשתיות מטבעם מתפתחות ומתרחבות ויוצרות מבנה שבנקודת זמן מסוימת הופך לחלק מאיתנו, למרכיב בלתי נפרד מחיינו בצורה שברור לנו שהוא עדיף על החלופה הקודמת. בצורה דומה התקשוב מהווה תשתית חינוכית עמוקה ורחבה שהולכת ומתפתחת ואם לא היום אזי בעתיד הלא רחוק אנו צפויים להשתלבות חזקה שלו בכל תהליכי ההוראה והלמידה בצורה שתקשה עלינו לדמיין כיצד יכולנו בלי זה.
החלק שלכם
טקטיקות נוספות כרגע לא עולות בראשי, אולי אתם מכירים. אשמח לשמוע ולהציג.
בפוסט הבא ארחיב בנושא מיומנויות המאה ה-21 הפעם כאסטרטגיה.
חסרונם של ממצאים חיובים היא תופעה מביכה לכל הדעות אבל לא כל כך מהר ניכנע לנתונים היבשים ונוותר על אידיאולוגיה דשנה. להלן טקטיקות לעקוף את המכשול המטריד.
טקטיקה 1
את הטקטיקה הראשונה תיארתי כבר בפוסט הקודם- תופעת הזנב הקצר, שם בניסוח כמשפט מתמטי ועתה כתהליך פרוצודרלי: המכונה אוטוטו...
1. הודה שהממצאים מאכזבים, אנשים נאורים כמונו לא יכולים להתכחש למחקר המדעי
2. נקוב ב 2 סיבות מדוע המצב ישתנה. להלן 3 סיבות מקובלות שמשמשות ביעילות: i. היום מדובר בטכנולוגיה אחרת מזו שעליה מתבססים הממצאים ii. יש דברים שלוקח זמן רב למדוד אותם וכמובן iii. המורים אשמים
3. הפנה לשלושה מחקרים שפורסמו במהלך החודשים האחרונים שמצביעים על תוצאות חיוביות (כלומר תומכים ב-2.) מוזר אבל אל חשש תמיד ישנם כאלו.
הטקטיקה זו שרדה לאורך תקופה ארוכה, נדמה שתמיד היא נכונה. מצד שני זה גם חסרונה, זה תמיד עניין של אוטוטו.. וזה מבושש לבוא. מצד שלישי יש תמיד אנשים חדשים יחסית בתחום שלא מכירים את מצד השני מה שמאפשר לה להמשיך ולשרוד.
טקטיקה 2
מיומנויות המאה ה-21 הינה דרך אחרת לעקוף את הממצאים המאכזבים. הטיעון הוא פשוט – איננו מודדים את הדבר הנכון. הממצאים אכן מראים את הדבר הנכון – המחשב לא מביא לשיפור ההישגים "הללו" ואנו סבורים שגם לא יביא לשיפורם בעתיד. אבל ההישגים "הללו" קרי- בגרות, מיצב הבחינות הסטנדרטיות אינם היעד המרכזי לחתור אליו. . מה שנדרש הינו שינוי של מטרות ההוראה, שינוי של מטרות בית ספר, שינוי של תוכנית הלימודים. השינוי הוא בכיוון של מה שמכונה מיומנויות המאה ה-21. קבוצה של כישורים, מיומנויות ויכולות שנדרשות מאדם מבוגר בכדי לתפקד היטב בעולם הטכנולוגי-המשתנה-הגלובלי של ימינו. יש לבחון את תקשוב החינוך בהתייחס למטרות חדשות אלו, ושם התקשוב יוכיח את ערכו.
בניסוח פרוצדוראלי :
1. הודה כי הממצאים הקיימים אמינים ומשקפים.
2. הגדל לעשות והצהר: "גם בעתיד התקשוב לא יביא לעליה בהישגים הללו"
3. הפתע!: זאת בכלל לא המטרה הראויה. יש לשנות את המטרה
4. נקוב במטרה הראויה: מיומנויות המאה ה-21
5. לווה את טענתך בהרבה התלהבות ואמונה. השתמש לפחות ב 3 מילים מהרשימה הבאה: שינוי משמעותי, עולם גלובלי, אי ודאות, מהפכה חינוכית, המאה ה-21, סין, הודו, שיתוף, Web2.
6. נעץ את המסמר האחרון והצהר: לתקשוב תפקיד מכריע במימוש מטרה זו.
7. הדוף והימנע משאלות מכשילות של שמרנים, קשישים ואנשי דור ה-Web1 כמו: איך ממשים את זה? איך מודדים את זה? מה עם המטרות הישנות? איך אפשר הכל ביחד?. לא תתקשה להדוף אותם, רוב האנשים נחמדים!
בפוסט זה אנו בוחנים את ענייננו מנקודת המבט של דרכים לעקיפת מכשול הציונים, מנקודת מבט זו הגישות המוצגות בפוסט מכונות טקטיקות. ראוי בעולם של קלישאות, סיסמאות וחזונות שנסתכל על הדברים ועל עצמנו גם בצורה מלגלגת (אבל כמובן מכילה ומקבלת). עם זאת, אדגיש כי מאחורי כל טקטיקה כזו עומד מטען עמוק של מחשבה והשקפת עולם ראויה המצדיקים לכנות את אותם טקטיקות בשם המכובד אסטרטגיות.
טקטיקה 3
ענת כהן ורפי נחמיאס הרחיבו את התמונה ומציעים מודל חכם לבחינת מכלול תרומות התקשוב. הנחת המוצא היא שהתקשוב תורם במגוון גדול של ערוצים. התרומות מאורגנות במודל בארבעה מימדים:
• שיפור איכות ההוראה
• ייעול תהליכי הוראה ולמידה
• שיפור בהיבטים רגשיים
• שיפור בניהול המידע
למשל, תחת יעילות נמצאים: חסכון בזמן עקב גמישות במקום ובזמן וחיסכון בזמן עקב תקשורת בינאישית באתר, תחת המימד הרגשי: נוחות וקלות השימוש ושביעות רצון, ובמסגרת המימד הפדגוגי נמצאים: שיפור דרכי הערכה והבחינה והעצמת תקשורת בין אישית. זו רשימה מצומצמת לחלוטין של התרומות והעלויות הנמדדות, המודל החישובי השלם כולל 108 משתנים 82 פרמטרים ו-44 ערוצי תרומה. במבט ראשוני עשוי המודל להעלות תהיות מהותיות: איך מודדים היבטים רגשיים או כיצד ניתן לכמת את ההיבטים השונים כל כך זה מזה במטבע אחד. אולם מי שמצוי במודלים מתמטיים יודע שניתן להתמודד עם סוגיות אלו בצורה מתקבלת על הדעת. חוסר היכולת לקבוע במדויק ערכו של כל משתנה במטבע מוכר כמו "שקל" אינו מונע מהמודל להוות כלי טוב לחשוב איתו ולהחליט בעזרתו. כהן ונחמיאס מודדים את ההיבטים השונים במטבעות שונים כמו "רגשונים" למדידת ההיבט הרגשיים, ו- "איכותונים" למדידת איכות ההוראה. הם משאירים למקבלי ההחלטות ולנו לקבוע את שער ההתמרה הראוי ממטבע למטבע.
לא צריך להתבלבל משלל המספרים והנוסחאות של המודל. כמו כל מודל מתמטי ראוי הוא משקף הגיון פשוט ובריא וכלי יעיל ונוח ל"הרגיש" כמויות שמתבסס על אינסוף הנתונים הקיימים בשרתים על מידת השימוש ואופני השימוש של הסטודנטים, סגל ההוראה והבירוקרטיה במערכות התקשוב הפדגוגיות..
הניסוח הפרוצדוראלי של טקטיקה זו דומה ברוחו לטקטיקת מיומנויות המאה ה-21 אם כי שונה ממנו מאוד במהותו:
1. הצהר: המחשב לא מביא לעליה בהישגים ולא יביא
2. הרחב את היריעה וטען ש: הישגים לימודיים הם אך פן אחד מתוך רבים (44 פנים במודל של כהן ונחמיאס) שעליהם המחשב משפיע
3. המצא סימוכין שהתקשוב משפר חלק גדול מ-44 פנים אלו. (למשל היעזר במחקריהם של כהן ונחמיאס)
4. צור חזון מלהיב וארוך טווח והכרז: זו רק ההתחלה והשיפור הטכנולוגי כמו גם הידע הפדגוגי יצרו תמונה מצב שונה ומרשימה בהרבה מהקיימת תוך שנים ספורות. (אל תהסס בעניין ה"ספורות", עוד 5 שנים יש סיכוי סביר שמשהו אכן ישתנה ובכל מקרה אף אחד לא יזכור כלום)
למודל יש ניחוח של גישת התשתיות. כמו כבישים בתחבורה, תקינה ובירוקרטיה בעסקים וכו' התקשוב במודל הזה היא תשתית רחבה שמאפשרת זרימה של משתנים רבים ומהווה מצע לשיפור לעולם שלם של רכיבים. תשתיות מטבעם מתפתחות ומתרחבות ויוצרות מבנה שבנקודת זמן מסוימת הופך לחלק מאיתנו, למרכיב בלתי נפרד מחיינו בצורה שברור לנו שהוא עדיף על החלופה הקודמת. בצורה דומה התקשוב מהווה תשתית חינוכית עמוקה ורחבה שהולכת ומתפתחת ואם לא היום אזי בעתיד הלא רחוק אנו צפויים להשתלבות חזקה שלו בכל תהליכי ההוראה והלמידה בצורה שתקשה עלינו לדמיין כיצד יכולנו בלי זה.
החלק שלכם
טקטיקות נוספות כרגע לא עולות בראשי, אולי אתם מכירים. אשמח לשמוע ולהציג.
בפוסט הבא ארחיב בנושא מיומנויות המאה ה-21 הפעם כאסטרטגיה.