בפוסט הקודם ראינו שאין ראיות לכך שהתקשוב משפר את ההישגים לימודיים. זה היה אחד הטיעונים המרכזיים שעליהם ביסס סלומון את אכזבתו. אז מה עושים?
חסרונם של ממצאים חיובים היא תופעה מביכה לכל הדעות אבל לא כל כך מהר ניכנע לנתונים היבשים ונוותר על אידיאולוגיה דשנה. להלן טקטיקות לעקוף את המכשול המטריד.
טקטיקה 1
את הטקטיקה הראשונה תיארתי כבר בפוסט הקודם- תופעת הזנב הקצר, שם בניסוח כמשפט מתמטי ועתה כתהליך פרוצודרלי: המכונה אוטוטו...
1. הודה שהממצאים מאכזבים, אנשים נאורים כמונו לא יכולים להתכחש למחקר המדעי
2. נקוב ב 2 סיבות מדוע המצב ישתנה. להלן 3 סיבות מקובלות שמשמשות ביעילות: i. היום מדובר בטכנולוגיה אחרת מזו שעליה מתבססים הממצאים ii. יש דברים שלוקח זמן רב למדוד אותם וכמובן iii. המורים אשמים
3. הפנה לשלושה מחקרים שפורסמו במהלך החודשים האחרונים שמצביעים על תוצאות חיוביות (כלומר תומכים ב-2.) מוזר אבל אל חשש תמיד ישנם כאלו.
הטקטיקה זו שרדה לאורך תקופה ארוכה, נדמה שתמיד היא נכונה. מצד שני זה גם חסרונה, זה תמיד עניין של אוטוטו.. וזה מבושש לבוא. מצד שלישי יש תמיד אנשים חדשים יחסית בתחום שלא מכירים את מצד השני מה שמאפשר לה להמשיך ולשרוד.
טקטיקה 2
מיומנויות המאה ה-21 הינה דרך אחרת לעקוף את הממצאים המאכזבים. הטיעון הוא פשוט – איננו מודדים את הדבר הנכון. הממצאים אכן מראים את הדבר הנכון – המחשב לא מביא לשיפור ההישגים "הללו" ואנו סבורים שגם לא יביא לשיפורם בעתיד. אבל ההישגים "הללו" קרי- בגרות, מיצב הבחינות הסטנדרטיות אינם היעד המרכזי לחתור אליו. . מה שנדרש הינו שינוי של מטרות ההוראה, שינוי של מטרות בית ספר, שינוי של תוכנית הלימודים. השינוי הוא בכיוון של מה שמכונה מיומנויות המאה ה-21. קבוצה של כישורים, מיומנויות ויכולות שנדרשות מאדם מבוגר בכדי לתפקד היטב בעולם הטכנולוגי-המשתנה-הגלובלי של ימינו. יש לבחון את תקשוב החינוך בהתייחס למטרות חדשות אלו, ושם התקשוב יוכיח את ערכו.
בניסוח פרוצדוראלי :
1. הודה כי הממצאים הקיימים אמינים ומשקפים.
2. הגדל לעשות והצהר: "גם בעתיד התקשוב לא יביא לעליה בהישגים הללו"
3. הפתע!: זאת בכלל לא המטרה הראויה. יש לשנות את המטרה
4. נקוב במטרה הראויה: מיומנויות המאה ה-21
5. לווה את טענתך בהרבה התלהבות ואמונה. השתמש לפחות ב 3 מילים מהרשימה הבאה: שינוי משמעותי, עולם גלובלי, אי ודאות, מהפכה חינוכית, המאה ה-21, סין, הודו, שיתוף, Web2.
6. נעץ את המסמר האחרון והצהר: לתקשוב תפקיד מכריע במימוש מטרה זו.
7. הדוף והימנע משאלות מכשילות של שמרנים, קשישים ואנשי דור ה-Web1 כמו: איך ממשים את זה? איך מודדים את זה? מה עם המטרות הישנות? איך אפשר הכל ביחד?. לא תתקשה להדוף אותם, רוב האנשים נחמדים!
בפוסט זה אנו בוחנים את ענייננו מנקודת המבט של דרכים לעקיפת מכשול הציונים, מנקודת מבט זו הגישות המוצגות בפוסט מכונות טקטיקות. ראוי בעולם של קלישאות, סיסמאות וחזונות שנסתכל על הדברים ועל עצמנו גם בצורה מלגלגת (אבל כמובן מכילה ומקבלת). עם זאת, אדגיש כי מאחורי כל טקטיקה כזו עומד מטען עמוק של מחשבה והשקפת עולם ראויה המצדיקים לכנות את אותם טקטיקות בשם המכובד אסטרטגיות.
טקטיקה 3
ענת כהן ורפי נחמיאס הרחיבו את התמונה ומציעים מודל חכם לבחינת מכלול תרומות התקשוב. הנחת המוצא היא שהתקשוב תורם במגוון גדול של ערוצים. התרומות מאורגנות במודל בארבעה מימדים:
• שיפור איכות ההוראה
• ייעול תהליכי הוראה ולמידה
• שיפור בהיבטים רגשיים
• שיפור בניהול המידע
למשל, תחת יעילות נמצאים: חסכון בזמן עקב גמישות במקום ובזמן וחיסכון בזמן עקב תקשורת בינאישית באתר, תחת המימד הרגשי: נוחות וקלות השימוש ושביעות רצון, ובמסגרת המימד הפדגוגי נמצאים: שיפור דרכי הערכה והבחינה והעצמת תקשורת בין אישית. זו רשימה מצומצמת לחלוטין של התרומות והעלויות הנמדדות, המודל החישובי השלם כולל 108 משתנים 82 פרמטרים ו-44 ערוצי תרומה. במבט ראשוני עשוי המודל להעלות תהיות מהותיות: איך מודדים היבטים רגשיים או כיצד ניתן לכמת את ההיבטים השונים כל כך זה מזה במטבע אחד. אולם מי שמצוי במודלים מתמטיים יודע שניתן להתמודד עם סוגיות אלו בצורה מתקבלת על הדעת. חוסר היכולת לקבוע במדויק ערכו של כל משתנה במטבע מוכר כמו "שקל" אינו מונע מהמודל להוות כלי טוב לחשוב איתו ולהחליט בעזרתו. כהן ונחמיאס מודדים את ההיבטים השונים במטבעות שונים כמו "רגשונים" למדידת ההיבט הרגשיים, ו- "איכותונים" למדידת איכות ההוראה. הם משאירים למקבלי ההחלטות ולנו לקבוע את שער ההתמרה הראוי ממטבע למטבע.
לא צריך להתבלבל משלל המספרים והנוסחאות של המודל. כמו כל מודל מתמטי ראוי הוא משקף הגיון פשוט ובריא וכלי יעיל ונוח ל"הרגיש" כמויות שמתבסס על אינסוף הנתונים הקיימים בשרתים על מידת השימוש ואופני השימוש של הסטודנטים, סגל ההוראה והבירוקרטיה במערכות התקשוב הפדגוגיות..
הניסוח הפרוצדוראלי של טקטיקה זו דומה ברוחו לטקטיקת מיומנויות המאה ה-21 אם כי שונה ממנו מאוד במהותו:
1. הצהר: המחשב לא מביא לעליה בהישגים ולא יביא
2. הרחב את היריעה וטען ש: הישגים לימודיים הם אך פן אחד מתוך רבים (44 פנים במודל של כהן ונחמיאס) שעליהם המחשב משפיע
3. המצא סימוכין שהתקשוב משפר חלק גדול מ-44 פנים אלו. (למשל היעזר במחקריהם של כהן ונחמיאס)
4. צור חזון מלהיב וארוך טווח והכרז: זו רק ההתחלה והשיפור הטכנולוגי כמו גם הידע הפדגוגי יצרו תמונה מצב שונה ומרשימה בהרבה מהקיימת תוך שנים ספורות. (אל תהסס בעניין ה"ספורות", עוד 5 שנים יש סיכוי סביר שמשהו אכן ישתנה ובכל מקרה אף אחד לא יזכור כלום)
למודל יש ניחוח של גישת התשתיות. כמו כבישים בתחבורה, תקינה ובירוקרטיה בעסקים וכו' התקשוב במודל הזה היא תשתית רחבה שמאפשרת זרימה של משתנים רבים ומהווה מצע לשיפור לעולם שלם של רכיבים. תשתיות מטבעם מתפתחות ומתרחבות ויוצרות מבנה שבנקודת זמן מסוימת הופך לחלק מאיתנו, למרכיב בלתי נפרד מחיינו בצורה שברור לנו שהוא עדיף על החלופה הקודמת. בצורה דומה התקשוב מהווה תשתית חינוכית עמוקה ורחבה שהולכת ומתפתחת ואם לא היום אזי בעתיד הלא רחוק אנו צפויים להשתלבות חזקה שלו בכל תהליכי ההוראה והלמידה בצורה שתקשה עלינו לדמיין כיצד יכולנו בלי זה.
החלק שלכם
טקטיקות נוספות כרגע לא עולות בראשי, אולי אתם מכירים. אשמח לשמוע ולהציג.
בפוסט הבא ארחיב בנושא מיומנויות המאה ה-21 הפעם כאסטרטגיה.
חסרונם של ממצאים חיובים היא תופעה מביכה לכל הדעות אבל לא כל כך מהר ניכנע לנתונים היבשים ונוותר על אידיאולוגיה דשנה. להלן טקטיקות לעקוף את המכשול המטריד.
טקטיקה 1
את הטקטיקה הראשונה תיארתי כבר בפוסט הקודם- תופעת הזנב הקצר, שם בניסוח כמשפט מתמטי ועתה כתהליך פרוצודרלי: המכונה אוטוטו...
1. הודה שהממצאים מאכזבים, אנשים נאורים כמונו לא יכולים להתכחש למחקר המדעי
2. נקוב ב 2 סיבות מדוע המצב ישתנה. להלן 3 סיבות מקובלות שמשמשות ביעילות: i. היום מדובר בטכנולוגיה אחרת מזו שעליה מתבססים הממצאים ii. יש דברים שלוקח זמן רב למדוד אותם וכמובן iii. המורים אשמים
3. הפנה לשלושה מחקרים שפורסמו במהלך החודשים האחרונים שמצביעים על תוצאות חיוביות (כלומר תומכים ב-2.) מוזר אבל אל חשש תמיד ישנם כאלו.
הטקטיקה זו שרדה לאורך תקופה ארוכה, נדמה שתמיד היא נכונה. מצד שני זה גם חסרונה, זה תמיד עניין של אוטוטו.. וזה מבושש לבוא. מצד שלישי יש תמיד אנשים חדשים יחסית בתחום שלא מכירים את מצד השני מה שמאפשר לה להמשיך ולשרוד.
טקטיקה 2
מיומנויות המאה ה-21 הינה דרך אחרת לעקוף את הממצאים המאכזבים. הטיעון הוא פשוט – איננו מודדים את הדבר הנכון. הממצאים אכן מראים את הדבר הנכון – המחשב לא מביא לשיפור ההישגים "הללו" ואנו סבורים שגם לא יביא לשיפורם בעתיד. אבל ההישגים "הללו" קרי- בגרות, מיצב הבחינות הסטנדרטיות אינם היעד המרכזי לחתור אליו. . מה שנדרש הינו שינוי של מטרות ההוראה, שינוי של מטרות בית ספר, שינוי של תוכנית הלימודים. השינוי הוא בכיוון של מה שמכונה מיומנויות המאה ה-21. קבוצה של כישורים, מיומנויות ויכולות שנדרשות מאדם מבוגר בכדי לתפקד היטב בעולם הטכנולוגי-המשתנה-הגלובלי של ימינו. יש לבחון את תקשוב החינוך בהתייחס למטרות חדשות אלו, ושם התקשוב יוכיח את ערכו.
בניסוח פרוצדוראלי :
1. הודה כי הממצאים הקיימים אמינים ומשקפים.
2. הגדל לעשות והצהר: "גם בעתיד התקשוב לא יביא לעליה בהישגים הללו"
3. הפתע!: זאת בכלל לא המטרה הראויה. יש לשנות את המטרה
4. נקוב במטרה הראויה: מיומנויות המאה ה-21
5. לווה את טענתך בהרבה התלהבות ואמונה. השתמש לפחות ב 3 מילים מהרשימה הבאה: שינוי משמעותי, עולם גלובלי, אי ודאות, מהפכה חינוכית, המאה ה-21, סין, הודו, שיתוף, Web2.
6. נעץ את המסמר האחרון והצהר: לתקשוב תפקיד מכריע במימוש מטרה זו.
7. הדוף והימנע משאלות מכשילות של שמרנים, קשישים ואנשי דור ה-Web1 כמו: איך ממשים את זה? איך מודדים את זה? מה עם המטרות הישנות? איך אפשר הכל ביחד?. לא תתקשה להדוף אותם, רוב האנשים נחמדים!
בפוסט זה אנו בוחנים את ענייננו מנקודת המבט של דרכים לעקיפת מכשול הציונים, מנקודת מבט זו הגישות המוצגות בפוסט מכונות טקטיקות. ראוי בעולם של קלישאות, סיסמאות וחזונות שנסתכל על הדברים ועל עצמנו גם בצורה מלגלגת (אבל כמובן מכילה ומקבלת). עם זאת, אדגיש כי מאחורי כל טקטיקה כזו עומד מטען עמוק של מחשבה והשקפת עולם ראויה המצדיקים לכנות את אותם טקטיקות בשם המכובד אסטרטגיות.
טקטיקה 3
ענת כהן ורפי נחמיאס הרחיבו את התמונה ומציעים מודל חכם לבחינת מכלול תרומות התקשוב. הנחת המוצא היא שהתקשוב תורם במגוון גדול של ערוצים. התרומות מאורגנות במודל בארבעה מימדים:
• שיפור איכות ההוראה
• ייעול תהליכי הוראה ולמידה
• שיפור בהיבטים רגשיים
• שיפור בניהול המידע
למשל, תחת יעילות נמצאים: חסכון בזמן עקב גמישות במקום ובזמן וחיסכון בזמן עקב תקשורת בינאישית באתר, תחת המימד הרגשי: נוחות וקלות השימוש ושביעות רצון, ובמסגרת המימד הפדגוגי נמצאים: שיפור דרכי הערכה והבחינה והעצמת תקשורת בין אישית. זו רשימה מצומצמת לחלוטין של התרומות והעלויות הנמדדות, המודל החישובי השלם כולל 108 משתנים 82 פרמטרים ו-44 ערוצי תרומה. במבט ראשוני עשוי המודל להעלות תהיות מהותיות: איך מודדים היבטים רגשיים או כיצד ניתן לכמת את ההיבטים השונים כל כך זה מזה במטבע אחד. אולם מי שמצוי במודלים מתמטיים יודע שניתן להתמודד עם סוגיות אלו בצורה מתקבלת על הדעת. חוסר היכולת לקבוע במדויק ערכו של כל משתנה במטבע מוכר כמו "שקל" אינו מונע מהמודל להוות כלי טוב לחשוב איתו ולהחליט בעזרתו. כהן ונחמיאס מודדים את ההיבטים השונים במטבעות שונים כמו "רגשונים" למדידת ההיבט הרגשיים, ו- "איכותונים" למדידת איכות ההוראה. הם משאירים למקבלי ההחלטות ולנו לקבוע את שער ההתמרה הראוי ממטבע למטבע.
לא צריך להתבלבל משלל המספרים והנוסחאות של המודל. כמו כל מודל מתמטי ראוי הוא משקף הגיון פשוט ובריא וכלי יעיל ונוח ל"הרגיש" כמויות שמתבסס על אינסוף הנתונים הקיימים בשרתים על מידת השימוש ואופני השימוש של הסטודנטים, סגל ההוראה והבירוקרטיה במערכות התקשוב הפדגוגיות..
הניסוח הפרוצדוראלי של טקטיקה זו דומה ברוחו לטקטיקת מיומנויות המאה ה-21 אם כי שונה ממנו מאוד במהותו:
1. הצהר: המחשב לא מביא לעליה בהישגים ולא יביא
2. הרחב את היריעה וטען ש: הישגים לימודיים הם אך פן אחד מתוך רבים (44 פנים במודל של כהן ונחמיאס) שעליהם המחשב משפיע
3. המצא סימוכין שהתקשוב משפר חלק גדול מ-44 פנים אלו. (למשל היעזר במחקריהם של כהן ונחמיאס)
4. צור חזון מלהיב וארוך טווח והכרז: זו רק ההתחלה והשיפור הטכנולוגי כמו גם הידע הפדגוגי יצרו תמונה מצב שונה ומרשימה בהרבה מהקיימת תוך שנים ספורות. (אל תהסס בעניין ה"ספורות", עוד 5 שנים יש סיכוי סביר שמשהו אכן ישתנה ובכל מקרה אף אחד לא יזכור כלום)
למודל יש ניחוח של גישת התשתיות. כמו כבישים בתחבורה, תקינה ובירוקרטיה בעסקים וכו' התקשוב במודל הזה היא תשתית רחבה שמאפשרת זרימה של משתנים רבים ומהווה מצע לשיפור לעולם שלם של רכיבים. תשתיות מטבעם מתפתחות ומתרחבות ויוצרות מבנה שבנקודת זמן מסוימת הופך לחלק מאיתנו, למרכיב בלתי נפרד מחיינו בצורה שברור לנו שהוא עדיף על החלופה הקודמת. בצורה דומה התקשוב מהווה תשתית חינוכית עמוקה ורחבה שהולכת ומתפתחת ואם לא היום אזי בעתיד הלא רחוק אנו צפויים להשתלבות חזקה שלו בכל תהליכי ההוראה והלמידה בצורה שתקשה עלינו לדמיין כיצד יכולנו בלי זה.
החלק שלכם
טקטיקות נוספות כרגע לא עולות בראשי, אולי אתם מכירים. אשמח לשמוע ולהציג.
בפוסט הבא ארחיב בנושא מיומנויות המאה ה-21 הפעם כאסטרטגיה.
אני חושבת שזאת הרשימה הטובה ביותר שלך עד היום, הרשימה מאוד מאתגרת אותי כאחת שעוסקת בדיוק בזה.
השבמחקהגר, למה את מתכוונת שאת עוסקת בדיוק בזה. אולי תשתפי אותי. אפשר כמובן גם לדואל gamit.127@gmail.com
השבמחקנו, אתה יודע, בפיתוח פעילויות חינוכיות לאינטרנט.
השבמחקאבל אתה יודע מה? בהחלט יכול להיות שאם ישוו בין הישגי תלמידים שלומדים בחוברות לימוד לעומת כאלה שלומדים רק מדפי עבודה יגלו שאין הבדל בין שתי הקבוצות.
אז מה? לא אכתוב יותר חוברות?
כלומר אם מבודדים משתנה אחד מתוך כלל אלה הקשורים בבית-ספר אף פעם לא יגיעו לממצאים חד משמעיים.
:-)
השבמחקהגר,
ממש לא הייתי רוצה שתפסיקי לכתוב חוברות. בכלל בחינוך קשה להצביע על קשרים חזקים למעט כנראה איכות ההוראה. המסקנה להבנתי לא צריכה להיות לא לעשות אלא לנסות לפלס את דרכנו בסבך הדברים עם רציונל סביר ולא יותר מדי תסכול למרות שלא תמיד התוצאה ברורה או אפילו ניתנת לצפיה. אולי לחילופין להסתכל על מרחב הרבה יותר גדול של משתנים כמו שהציעו ענת כהן ורפי נחמיאס. במידה רבה התסכול הזה והרצון לעצב יותר חזק את הרציונל הוא בבסיס הכתיבה שלי בנושא. אני ממשיך להתעצב תוך כדי תהליך עד שאמצה ואז לשלב הבא.
הי גיל,
השבמחקכללית לא ברור לי למה צריך "לשווק" את התקשוב ולייפות את האכזבות...
אנחנו כבר בנקודת "אל חזור" יש ותהיה טכנולוגיה בכיתה, החיסרון העיקרי ייקח עוד זמן עד שהטכנולוגיה תשפר באופן בולט את ההוראה והלמידה. 30 שנה זה לא קרה... כעת עם קצב פיתוח הטכנולוגיה המהיר אולי לא נזדקק לעוד 30 שנה...
טקטיקה 3 נראית לי הכי מהימנה, היא מנסה בזהירות לבודד את התרומה ולהסביר "המצב מורכב"...
אני מציעה ללכת בשביל הזה להגדיר מספר ערוצים, נושאים שניתן לבודד למדוד ולהראות תרומה. למשל כמו שפרופסור סלומון מציע להגדיר פרויקטים מיוחדים לתלמידים בנושאים שמחייבם למידה רב ערוצית...
הי גילי
השבמחקגם אני בין מחפשי הדרך ומחפשי הקצב שיש להתקדם ולהכיל את סביבת הרשת והטכנולוגיות הכרוכות ליישום סביבה זו באופן מיטבי ,כחלק משגרת הלמידה . אם כי מחוויה אישית שלי בעבר כמורה ראיתי ברכה בסביבה זו , ראיתי את הלמידים מתפתחים עם אור בעיניים עם רצון לחקור ללמוד . נכון קשה לי למקד היכן הסביבה המתוקשבת הכוללת את הרשת עזרה למנף את הלמידה ולהצית אור בעיני התלמידים וזאת בשל העובדה שקשה לנתק את אישיות המורה, את אקלים בית הספר את היכלות הפדגוגיות ואת התרבות הסביבתית של בית הספר. קשה להפריד בין יכולות וההבנות של המורה המוביל לבין מינוף הלמידה באמצעות הסביבה הטכנולוגית ולדרכי המדידה שהרי להבנתי הם שלובים זה בזה .
אך להבנתי יותר מהכרחי לשלב סביבות אלו לצד העובדה שיש להכשיר את המורים להבנה ולמיומנויות טכנולוגיות ופדגוגיות זה עם זה ולא בנפרד זה מזה . לסיכום נראה לי מתאים לצטט כאן שוב ושוב את הקטע מעליסה בארץ הפלאות "אבל אין לנו אלא בררה לחפש את נתיב הריצה
אני רוצה לצטאליס: "בארצנו, היית מגיעה, בדרך כלל, למקום אחר, לו רצת מהר מאוד והרבה זמן כמו שרצנו."
המלכה האדומה: "איזו ארץ איטית! כאן, לעומת זאת, עלייך לרוץ הכי מהר שאת יכולה, כדי להישאר באותו המקום. אם את רוצה להגיע למקום אחר, את צריכה לרוץ לפחות פי שניים יותר מהר."ט קטע מעליסה בארץ הפלאות "
טובה שמר
הי גיל
השבמחקגיליתי פוסט זה רק עתה, כחצי שנה אחרי שכתבת.
אין דבר, הרשת משמרת לנצח (יחסי כמובן).
פוסט לעניין.הפוסט משקף מציאות, גם אם זה נשמע די ציני ואף סרקסטי....
מסכים שכל הדיון הזה על "השפעת המחשב על..." עולה כבר על העצבים, אני מודה.
זה משהו כל כך שטחי, ורדוד, שמראה שבעצם עדיין לא הפנמנו את המובן מאליו, לא מה משפיע על מה, אלא איך לכל הרוחות להתחיל לחנך בדרך עדכנית, מאתגרת והעיקר - רלוונטית למציאות ומוצלחת.
יותר מדי מתחבאים תחת מחקרים ושאלות עקרות. אז או שהם לא רלונטיים (אלה המפכניים שחושבים שהפייסבוק והויקיפדיה הם חזות החינוך העתידי, ומצד שני אלה שלא מבינים שהם לא מבינים ורואים בטכנולוגיה מטרד) או שסתם סבורים שבלה בלה עושה חינוך טוב יותר.
לכולנו יש לומר בגדול, תפסיקו לבבלת ולחקור השפעת המחשב על, גם לא להתנצל ולמצוא תחת האדמה "יתרונות" מול "חסרונות", "ערך מוסף" ושאר חירטוטים, ופשוט תתחילו לחנך, באמצעים העדכניים של היום, 2010, ולא של 2000 ואף מוקדם מכך, ממחר 98 ואתמול של שנות ה- 80.
זה הכל. מה כל כך מסובך כאן להבין שחינוך זו הוראה על ידי מורים מוכשרים (תרתיי) בסביבת הוראה-למידה של היום ולא של אתמול וגם לא של העתידית (סמנטית, עולמות מדומים, AI, ושאר חלומות שטרם התגשמו).
פשוט תחנכו, תהיו, כאן ועכשיו עם המצאי של כאן ועכשיו, עם רצון באמת לחנך ולהשפיע ולתקן ולתפור את הקרעים שנובעים מיישום פחדני, בריחה מאחריות בחסות הפוצמודרניסטיות מצד אחד, ושמרנות פתטית של שליטה בולשביקית בלומד בדמות החדר היהודי מצד שני.
פשוט ללמד, לאתגר ולתת כתף, כמו גם לדרוש אחריות ולכפות כשצריך, לצד אוטונומיה וגמול ראוי.
אברום, הצגתי את הדברים היטב. אני תוהה לפעמים מה התרומה שלנו מומחי התקשוב. ברור שכל אחד במקומו מיישם את הדברים. מרגע שהפנמתי שזה מתחיל ונגמר בחינוך והוראה טובים, גם התקשוב- על נפלאותיו ואכזבותיו- משתלב היטב בדברים. קל לי יותר להבין מה אני רוצה להשיג וקל לי יותר לפלס את דרכי למטרה (ושלא ישתמע שקל, בחינוך זה אף פעם לא פשוט ומצליח בפעם הראשונה). אבל מעבר לזה נדמה שכדי לשנות משהו יותר מהותי בחינוך זה שינוי הרבה יותר גדול ומערכתי ושהתקשוב הוא אך פן אחד אמנם חשוב והכרחי אבל הייתי מעז ואומר שממש לא המרכזי. כנראה אנחנו צריכים עם התובנות והנסיון שלנו (כלומר קשישותנו) להיות כעת אנשי חינוך ולא אנשי טכנולוגיה חינוכית
השבמחק